מחלה אוטואימונית

אם אתה בין האנשים הרבים המתמודדים עם מחלה אוטואימונית כמו אלופציה אראטה או אולי אחרת, סביר שאתם גם מבינים את האתגרים הייחודיים הנלווים למחלה מסוג כזה. אופיו הלא ברור ואף תמוה מאד של הגוף לפנות ולהילחם נגד עצמו, הדרך הקשה לרוב לאבחון המחלה והחיפוש המתמשך אחר טיפולים יעילים יכולים להיות מסע לא פשוט ובעיקר מאתגר מאד. יש סוגים שונים של מחלות אוטואימוניות, מלבד אלופציה אראטה, עם תהליך של זיהוי ואבחון העשוי להיות ארוך ומורכב וגם עם אפשרויות טיפול שלא תמיד יעילות. יחד עם זאת, לאור הפיתוחים הרבים בתחום הבריאות וגם בשל המודעות ההולכת וגוברת לנושא המחלות האוטואימוניות, מבינים היום יותר ויותר את העניין, מה שמשפיע לטובה על האבחון, על ההתמודדות ועל הטיפול.

מהי מחלה אוטואימונית?

מחלות אוטואימוניות הן סוג של מצב כרוני שבו המערכת החיסונית, שנועדה להגן על הגוף מפני איומים חיצוניים כמו זיהומים, חיידקים ווירוסים, מתחילה לפעול כנגד עצמה. במקרים כאלה, המערכת החיסונית מזהה בטעות את התאים והרקמות הבריאים של הגוף עצמו כפולשים זרים ותוקפת אותם. תגובה חיסונית חריגה זו מובילה לדלקת, נזק וחוסר תפקוד של האיברים והרקמות הרלוונטיים לאותו מקום. ישנן למעלה מ-80 מחלות אוטואימוניות שונות, כל אחת משפיעה על חלקים ספציפיים בגוף או מערכות מרובות. מצבים כמו דלקת מפרקים שגרונית, זאבת, טרשת נפוצה ואלופציה אראטה מופיעים ברשימת המחלות האוטואימוניות הארוכה, כאשר כל אחת מגיעה עם סימפטומים הייחודיים בעיקר לה, עם סיבוכים וטיפולים משלה.

מדוע מחלה אוטואימונית היא מורכבת כל כך בהשוואה למחלות אחרות?

הסיבות המדויקות להופעות מחלות אוטואימוניות הן רבות ואינן מובנות לחלוטין. לגנטיקה יש תפקיד משמעותי, שכן מצבים אלה נוטים להופיע במשפחות, מה שמצביע על מרכיב תורשתי. גורמים סביבתיים, כגון זיהומים, מתח או חשיפה לכימיקלים מסוימים, עשויים לעורר או להחמיר תגובות אוטואימוניות אצל אנשים בעלי נטייה גנטית. הרשת הסבוכה של תאים ונוגדנים של מערכת החיסון, שמתפקדת בדרך כלל כדי להבחין בין מה שהוא שלה ומה שהוא לא, עלולה לפעמים להיפגע, מה שמוביל לטעויות בזיהוי. כתוצאה מכך, מנגנון ההגנה של הגוף מתחיל לתקוף את הרקמות שלו, וגורם למגוון של תסמינים שיכולים להשתנות בין קל לחמור. המורכבות של מחלות אוטואימוניות פירושה לעתים קרובות שהאבחון והניהול שלהן דורשים שיתוף פעולה הדוק בין החולים, לרופאים ולצוות הטיפולי וגם לחוקרים כדי לפענח את העניין ולקבל את המענה המתאים.

מהן הסיבות להיווצרות מחלה אוטואימונית ומה גורם להתפתחותה?

הופעתן של מחלות אוטואימוניות מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואימונולוגיים. למרות שלעתים קרובות יש נטייה גנטית למצבים אלה, חשוב להבין שלא כל מי שיש לו היסטוריה משפחתית של מחלה אוטואימונית יפתח מחלה אוטואימונית. הנה גורמים נוספים:

1. גורמים סביבתיים ממלאים תפקיד משמעותי בהפעלת תגובות אוטואימוניות. זיהומים, למשל, יכולים לשמש כזרז, שכן מיקרואורגניזמים מסוימים יכולים לעורר את המערכת החיסונית לחוסר איזון ולכוון בטעות לרקמות בריאות. בנוסף, גורמים כמו חשיפה לרעלים, מתח או שינויים הורמונליים יכולים לתרום להתפתחות מחלות אוטואימוניות. שיווי המשקל העדין של ויסות המערכת החיסונית, השומרת בדרך כלל על סבילות עצמית, עלול להיות מופרע על ידי השפעות חיצוניות אלו, מה שמוביל לתגובה חיסונית פעילה יתר על המידה ולהתחלת אוטואימוניות.
2. מחלות אוטואימוניות הן מורכבות בטבען, והתפתחותן כרוכה בהתפרצות של אירועים שונים בתוך מערכת החיסון. אצל אדם בריא, המערכת החיסונית מזהה את התאים והרקמות של הגוף עצמו כ"עצמי" ונמנעת מלהתמקד בהם. עם זאת, במחלות אוטואימוניות, משהו משבש את תהליך הזיהוי וההבנה הזה. תאי חיסון ונוגדנים שונים הופכים לרגישים לאנטיגנים של הגוף עצמו, מה שמוביל לאובדן סבילות עצמית. מקורה של הפרעה אוטואימוניות עשוי להיות בגורמים גנטיים המשפיעים על תפקוד מערכת החיסון או בטריגרים סביבתיים המפעילים תאי חיסון בצורה לא מתאימה. השילוב של נטייה גנטית וגורמים חיצוניים תורם לאופי הכל כך מורכב של מחלות אוטואימוניות ולקושי, לעיתים, באבחון נכון ומהיר של המחלה.

מהם התסמינים של מחלה אוטואימונית?

התסמינים של מחלות אוטואימוניות יכולים להשתנות במידה רבה ולעתים קרובות הם ספציפיים למצב המסוים ולאיברים או לרקמות הפגועים. עם זאת, ישנם כמה תסמינים כלליים נפוצים שיכולים להיות רמז מקדים להימצאות מחלה אוטואימונית וכן תסמינים ספציפיים לאותה מחלה:

1. תסמינים כלליים – עייפות היא סימפטום נפוץ במחלות אוטואימוניות רבות, והיא מלווה לרוב בתחושה כללית של חולשה. כאבי פרקים, נפיחות ונוקשות הן תלונות תכופות, וכך גם התפתחות של פריחות בעור או שינויים חריגים בעור. דלקת ונפיחות עלולות להשפיע על חלקי גוף מרובים, מה שמוביל לאי נוחות. בנוסף, למחלות אוטואימוניות נלווים לעיתים קרובות תסמינים הקשורים למערכת העיכול, כגון כאבי בטן, בעיות עיכול, או אפילו חוסר ספיגה של חומרים מזינים. חלק מהאנשים עלולים לחוות חום, ירידה בלתי מוסברת במשקל ורגישות מוגברת לזיהומים.
2. תסמינים ספציפיים למחלה – בנוסף לתסמינים הכלליים, מחלות אוטואימוניות עשויות להתבטא בתסמינים ספציפיים. לדוגמה, מצבים כמו דלקת מפרקים שגרונית משפיעים בעיקר על המפרקים, מה שגורם לכאב, נוקשות ועיוותים במפרקים. זאבת, לעומת זאת, יכולה לערב מערכות מרובות, מה שמוביל לתסמינים כמו פריחה בצורת פרפר על פני הפנים, כאבי מפרקים, תפקוד לקוי של הכליות ורגישות לאור השמש. טרשת נפוצה משפיעה בעיקר על מערכת העצבים המרכזית ויכולה לגרום לתסמינים כמו חולשת שרירים, בעיות קואורדינציה והפרעות ראייה. מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, כגון מחלת השימוטו ומחלת גרייבס, משפיעות על בלוטת התריס, ועלולות להוביל לעייפות, לשינויים במשקל ולתנודות במצב הרוח.

מה מאפיין את האבחון הראשוני של מחלה אוטואימונית

אבחון מחלות אוטואימוניות הוא תהליך מורכב הדורש מאמץ שיתופי בין החולים למטפלים. לעתים קרובות מתחיל האבחון בבחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובדיקה גופנית. למטופלים יש תפקיד מכריע באבחון, שכן מתן מידע מפורט על הסימפטומים שלהם, משך אי הנוחות שלהם וכל היסטוריה משפחתית של מצבים אוטואימוניים יכולים לסייע בכך מאד. בשלב הבא מבצעים בדיקות גופניות כדי לזהות סימנים גלויים למחלה אוטואימונית, כגון פריחות, נפיחות במפרקים או חולשת שרירים, כאשר בדיקות ובחינות ראשוניות אלו משמשות בסיס להמשיך המעמיק יותר.

אילו בדיקות מעבדה ובדיקות מיוחדות מבצעים במקרים של מחלות אוטואימוניות?

בדיקות מעבדה מסייעות באישור האבחנה והן הכרחיות בשלבים מוקדמים ככל שניתן על מנת לזהות את סוג המחלה. בדיקות דם יכולות לחשוף את נוכחותם של נוגדנים עצמיים, שהם חלבוני מערכת החיסון המכוונים בטעות לרקמות הגוף עצמו. תוצאה חיובית עבור נוגדנים עצמיים ספציפיים יכולה לתמוך מאוד באבחנה. בנוסף, ניתן לעקוב אחר סימנים נוספים המזוהים בבדיקת הדם, כגון סימנים של דלקת או תפקוד איברים, כדי להעריך את ההשפעה של המחלה האוטואימונית על הגוף. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות אבחון מיוחדות, כמו בדיקות הדמיה וביופסיות. מחקרי הדמיה יכולים לזהות חריגות מבניות ונזק לאיברים שנפגעו, בעוד ביופסיות כוללות הסרה ובדיקה של דגימה קטנה של רקמה לאיתור סימנים של דלקת או נזק לרקמות. בסופו של דבר, האבחנה של מחלה אוטואימונית מסתמכת על שילוב של תצפיות קליניות, היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ותוצאות בדיקות מעבדה. גישה מקיפה זו מאפשרת לעזור בזיהוי המצב האוטואימוני הספציפי ובהתאמת תוכנית טיפול יעילה להתמודדות נכונה וטובה עם המחלה.

האם מחלה אוטואימונית ניתנת לריפוי?

יכולת הריפוי של מחלות אוטואימוניות היא נושא מורכב. ברוב המקרים, מחלות אוטואימוניות נחשבות למצבים כרוניים, כלומר הן נמשכות לאורך זמן ועשויות לדרוש טיפול מתמשך. המטרה העיקרית של הטיפול היא לשלוט בתגובה האוטואימונית, להקל על התסמינים ולמנוע נזק נוסף לרקמות או לאיברים שנפגעו. בהתאם למחלה האוטואימונית הספציפית ולחומרתה, ניתן להשתמש באפשרויות טיפול שונות. אלה יכולים לכלול תרופות המדכאות את מערכת החיסון, תרופות אנטי דלקתיות ותרופות נוספות המסייעות בוויסות תפקודה של מערכת החיסון שיצא משליטה. בעוד שטיפולים אלה יכולים לנהל ביעילות את הסימפטומים ולשפר את איכות החיים של המטופל, הם לא בהכרח מציעים ריפוי מלא. עם זאת, ישנם מקרים שבהם מחלות אוטואימוניות יכולות להיכנס לתקופות של הפוגה, שבמהלכן התסמינים שוככים או נעלמים. במקרים מסוימים, התהליך האוטואימוני יכול להיעצר לחלוטין.

מהן מסקנותיו של עולם המחקר על מחלות אוטואימוניות כיום?

ההתקדמות המדעית בהבנה של מחלות אוטואימוניות והמנגנונים הבסיסיים שלהן מתפתחת ללא הרף, ומציעה אפיקים חדשים של תקווה לחולים. כמה פריצות דרך הובילו לטיפולים ממוקדים ולתרופות ביולוגיות שיעילות יותר בניהול מחלות אוטואימוניות מסוימות, והן מקרבות את החולים, ויותר מתמיד, לאפשרות של הפוגה ארוכת טווח. בנוסף, מחקר מתמשך בוחן טיפולים חדשים, כולל השתלת תאי גזע וריפוי גנטי, עם פוטנציאל לאפס או לווסת את מערכת החיסון כדי למנוע תגובות אוטואימוניות. בעוד שגילוי תרופה אחת שיכולה לעזור לכל המחלות האוטואימוניות היא כרגע לא בנמצא, פריצות דרך אלו מציעות אופטימיות לעתיד. בנוסף, אבחון מוקדם וניהול יזום של מחלות אוטואימוניות יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים וההתמודדות עם המחלה. ולכן, נדרש, וכפי שציינו מעלה, שיתוף פעולה מלא בין החולים לבין הצוות הרפואי, שחייב להישאר מעודכן לגבי אפשרויות הטיפול הנכונות כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

חולי אלופצינ ארטה הם ברי מזל מבחינה זו, מכיוון שבשנים האחרונות נמצאו תרופות שמתמודדות יפה עם התסמינים של המחלה ומצליחות להצמיח שיער. למידע מורט על התרופות החדשות…

האם מחלה אוטואימונית יכולה להופיע בכל גיל?

מחלות אוטואימוניות יכולות להופיע בכל גיל, מילדות מוקדמת ועד לבגרות מאוחרת. בעוד שמצבים אוטואימוניים מסוימים עשויים לאפיין קבוצות גיל מסוימות, הפוטנציאל למחלות אלו יכול לבוא לידי ביטוי בכל שלב. מחלות אוטואימוניות של ילדים, כגון דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות או סוכרת מסוג 1, הן דוגמאות למצבים שמופיעים לעתים קרובות במהלך הילדות. לעומת זאת, מחלות כמו דלקת מפרקים שגרונית וזאבת אריתמטית מערכתית מופיעות בדרך כלל בבגרות או בגיל העמידה. ועדיין, הופעת מחלות אוטואימוניות בקרב מבוגרים יותר היא אינה נדירה, מכיוון שמצבים כמו פולימיאלגיה ראומטיקה ודלקת עורקים יכולים להופיע בשלב מאוחר יותר בחיים. מחלות אוטואימוניות מסוימות, כגון טרשת נפוצה ומיאסטניה גרביס, יכולות להופיע בטווח גילאים רחב למדי, מה שמדגיש את העובדה שמחלות אוטואימוניות יכולות, בסופו של דבר, להופיע בכל שלב בחיים.

מדוע מחלה אוטואימונית מופיעה בגיל מסוים?

הגיל שבו מתבטאת מחלה אוטואימונית מושפע מכמה גורמים, כולל נטייה גנטית, טריגרים סביבתיים והמחלה האוטואימונית הספציפית המדוברת. גורמים גנטיים ממלאים תפקיד בקביעת רגישותו של אדם למחלות אוטואימוניות, ונטיות גנטיות אלו יכולות להיות נוכחות מלידה. גורמים סביבתיים, כגון זיהומים, הרגלי תזונה וחשיפה לרעלנים, יכולים לשמש כטריגרים פוטנציאליים לתגובות אוטואימוניות ועשויים לתרום לעיתוי הופעת המחלה. בנוסף, הבשלות והתפקוד של מערכת החיסון מתפתחים עם הגיל, מה שיכול להשפיע על התפתחות מחלות אוטואימוניות. הבנת הדפוסים הקשורים לגיל של מחלות אוטואימוניות חיונית לאבחון בזמן וניהול יעיל של המחלה, מכיוון שמצבים אלה דורשים לעתים קרובות גישות שונות בהתאם למועד הופעת המחלה.

האם במחלה אוטואימונית מערכת החיסון חלשה או חזקה מידי?

זו שאלה שנשאלת רבות. האם אצל חולי במחלה אוטואימונית מערכת החיסון חזקה מידי, שהרי היא תוקפת את הגוף? או שמא היא חלשה? התשובה היא לא זה ולא זה.

במחלה אוטואימונית מערכת החיסון טועה. מערכת החיסון היא מערכת מבוזרת, אין לה מערכת שליטה מרכזית, והיא כוללת המון רכיבים. במחלה אוטואימונית רכיב אחד של המערכת טועה, בעוד שאר הרכיבים (שהם כאמור רבים מאוד) פועלים באופן תקין. זה לא אומר שמערכת החיסון חזקה מידי, וגם לא אומר שהיא חלשה ולא תוכל להתמודד עם גורמי מחלה שתוקפים את הגוף.

מנגד, יש אנשים שבגלל מחלה, או נטילת תרופות שמדכאות את מערכת החיסון או מסיבה אחרת, מערכת החיסון שלהם חלשה. אנשים אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות שונות. זה לא המקרה במחלה אוטואימונית.

סובלים ממחלה אוטואימונית כמו אלופסיה אראטה?

עמותת בראש מורם היא המקום הנכון לפנות אליו. העמותה מסייעת לחולים ובני משפחותיהם המתמודדים עם המחלה האוטואימונית הזו, כולל מתן מידע הנדרש להתמודדות טובה עם המחלה עצמה. למענה טלפוני וקבלת מידע אודות העמותה ופעילותה, נשמח לעמוד לרשותכם בטלפון 058-5652177.