חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

בינה מלאכותית ואלופציה

אולי כבר שמעתם על chat gpt הבינה המלאכותית שמדהימה את האנושות.
נתתי לה משימה מעניינת – לכתוב לי מופע סטנדאפ על אלופציה אראטה. רגע לפני שתראו את התוצאה מילה אחת על עצמי:
שמי אלעד יורב ואני מתמודד עם אלופציה דרך הומור בלבד! עד היום זה הוכיח את עצמו ומאלופציה מלאה בכל שיער הגוף היום אני עם 99 אחוז מהשיער שחזר, ללא כל טיפול, קונבנציונלי או טיפול משלים.

סיפור על אלופציה אראטה שיצרה בינה מלאכותיתכל התקופה המורכבת הזו, חיפשתי איך להגחיך את המצב לצחוק על עצמי ועל הקרחת
זה לא פשוט כמו שאפשר לנחש. כעת כשהונגשה לעולם הבינה המלאכותית נתתי לה משימה, לכתוב לי מופע סטנדאפ על אלופציה אראטה – את התוצאה תרגמתי וכמעט כמעט לא ערכתי. המחשבה שמחשב לקח בעצמו מידע מהרשת על אלופציה, ותבניות הומור ושילב ביניהם בהצלחה, ואז כתב את השורות הבאות מדהימה בעיניי.
עד כאן אני. מעבר לתמונה תקראו את מה שנכתב על ידי המחשב.

 אז יש לי וידוי: יש לי אלופציה אראטה. לאלו מכם שלא יודעים, אלופציה אראטה היא תופעה עור שגורמת לנשירת שיער, זוהי הפרעה אוטואימונית, כלומר המערכת החיסונית של הגוף שלך טועה לגבי התאים הבריאים שלך, חושבת שהם פולשים זרים ותוקפת אותם. אז בעצם, אני קירח כי הגוף שלי מנסה לרצוח אותי. יש!

אבל יודעים מה, זה מחזק ביטחון עצמי, באמת.

כלומר, מי לא רוצה להקריח באמצע שנות ה-20 לחייו? זה כמו: 'היי, הנה מתנה מהגוף שלך! אתה שוב זוכה להיראות כמו תינוק!'

החלק הכי טוב זה כשאני מוריד את הפאה שלי. ראיתם פעם פנים של מישהו כשהבין שהוא דיבר עם בחור קירח עם פאה? 

אבל החלק הנורא זה תגובות של אנשים. הם תמיד מנסים להיות סימפטיים, אבל הם רק מחמירים את זה. כמו – 'אוי לא, אני כל כך מצטער שאתה עובר את זה. יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור?'
– כן, מה דעתך לא להזכיר לי שאין לי שיער?!

העניין הוא שלמדתי לאמץ את זה. כלומר, תמיד הייתי קצת מורד, ועכשיו יש לי את התירוץ המושלם לא להסתרק. ״מצטער, אני לא יכול להסתרק. המערכת החיסונית שלי שונאת את זה״.

אבל יודעים מה החלק באמת הכי גרוע? זה אפילו לא נשירת השיער, הכי גרוע זו העובדה שאני צריך להסביר את זה לאנשים.

כלומר, היי למה אני לא יכול לקבל תירוץ נורמלי לנשירת השיער שלי, כמו התקרחות גברית או תספורת ממש גרועה? לא, אני חייב לסבול ממחלה אוטואימונית נדירה שאף אחד לא שמע עליה.

ואז מגיעות העצות מה לעשות עם זה:
אחד ברחוב פתאום ניגש אליי: "תגיד, ניסית לשים בצל על הקרקפת שלך? זה עוזר לצמיחת שיער." 
זה כל כך עיצבן אותי ועניתי לו: ‏"כשהיית תינוק אמא שלך הניחה לך בצל על הקרקפת עד שצמח לך שיער? כי אם לא, אז פשוט אל תציע לי את זה בן אדם".

ואל תתחיל אפילו לדבר איתי על אפשרויות הטיפול. יש תרופות מקומיות יש זריקות, טיפול באור ומוצרים לכיסוי שיער כמו פאות וחלקי שיער. ניסיתי את כולם, ותן לי לומר לך, אף אחד מהם לא כיף. נאלצתי להתמודד עם תופעות לוואי כמו אדמומיות, גירוד ודלקת. זה כמו: "נהדר, עכשיו הגוף שלי מנסה גם לרצוח אותי וגם לתת לי פריחה בו זמנית."

ולא דיברתי על סטיגמות, ההתמודדות שלי האמיתית זה הסטיגמה החברתית. אנשים עם אלופציה אראטה מקבלים לעתים קרובות מבטים מוזרים ומפחידים. היו אנשים ששאלו אותי אם יש לי סרטן, או אם אני חולה. זה כאילו, לא, אני פשוט קירח כי המערכת החיסונית שלי מטומטמת.

והחלק הכי משפיל זה כשאנשים מנסים לגעת לי בראש בלי לשאול. כאילו, ברצינות, אני הולך לתלות שלט על הקרחת: כאן זה לא פינת ליטוף. מדביק דגלון עם פומפה קטנה על הראש "כאן זה לא פינת ליטוף"; אולי להיפך מוציא דגלון עם פומפה קטנה לצד השני של הראש עליו כתוב "פינת ליטוף 2 דולר לסיבוב".

אז לסיכום, ברצינות, אלופציה אראטה יכולה להיות מצב שקשה להתמודד איתו. אבל למדתי לאמץ את זה ולמצוא את ההומור שבזה. ואם אתם נאבקים בהתקרחות או מחלה כרונית אחרת, רק זכרו: צחוק הוא התרופה הטובה ביותר".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר

מלאו את הפרטים בטופס ונחזור אליכם בהקדם: