מה זה אלופציה אראטה ומה הטיפול בה?
מה זה אלופציה אראטה?
אלופציה אראטה (אלופסיה אראטה, א"א) או בעברית קרחת אזורית, היא מחלה אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי). פירושו של דבר הוא שמערכת החיסון תוקפת "בטעות" את הגוף. במקרה של אלופציה, מסיבה לא ידועה, מתפתחת דלקת סביב זקיק השערה והמערכת החיסונית תוקפת את הדלקת והזקיק וגורמת לנשירה של השיער. אלופציה אראטה מופיעה בדרך כלל בשיער הקרקפת (כלומר בראש), או הזקן, אך יכולה לתקוף גם את הגבות, הריסים, או את השיער בכל חלק אחר בגוף.
אלופציה אראטה היא מחלה שכיחה יחסית, וכ-2% מהאוכלוסייה יסבלו ממנה בשלב כלשהו במהלך חייהם. המחלה מופיעה בדרך כלל לראשונה לפני גיל 20 (עד 60% מהמקרים), ורק 20% מהחולים יסבלו מנשירת שיער לראשונה אחרי גיל 40.
באירוע הראשון בחיים של אלופציה, כ-60% מהחולים חווים צמיחה מחודשת של שיער בתוך שנה. במצבים קלים של המחלה שיפור ואף החלמה מלאה אפשריים גם ללא טיפול (באופן ספונטני).
ב-8% – 15% מהמקרים המחלה מתקדמת לדרגה חמורה ועלולה להפוך לכרונית. אלופציה אראטה נחשבת לחמורה כאשר יש התקרחות של לפחות חצי משיער הראש. כאשר הקרחת מקיפה את כל שיער הראש (הקרקפת), המצב מכונה "אלופסיה טוטליס". מצב חמור אף יותר של המחלה גורם לנשירת שיער בכל הגוף, מצב המכונה "אלופסיה אוניברסליס". למידע נוסף ראה על הסוגים השונים של המחלה. במקרים הקשים השיפור הספונטני (ללא טיפול) הוא נדיר – רק אצל 2% מהחולים. לקריאה על רמות החומרה של המחלה ועל סיכויי ההחלמה…
יש לזכור שבכל המקרים – הקלים והקשים ביותר, למרות שהשיער נושר, הזקיק עצמו נשאר בחיים, ועל כן קיימת אפשרות לצמיחה מחודשת של שיער מאותו הזקיק לאחר חלוף המחלה.
מצד שני, חלק מהחולים יחוו אירוע או אירועים נוספים של נשירת שיער במהלך החיים. אחד המאפיינים של אלופציה אריאטה הוא שמהלך המחלה שונה מאוד מחולה לחולה.
שאלות נפוצות על אלופציה אראטה
יש כמה גורמים שמצביעים על הסיכון לחלות באלופציה. מחקרים מגלים שלמחלה יש בסיס גנטי – שינויים במספר גנים, מעמידים את מי שנושא אותם בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה. עם זאת, השינויים בגנים אינם סיבה מספקת להתפרצות המחלה, ויש צורך בגורמים נוספים על מנת לעורר אותה. יש סברות שונות על הגורמים שיכולים לגרום להתפתחות המחלה כגון: גורמים סביבתיים, תזונה, מחלות זיהומים ותרופות, עישון, לחץ נפשי או פיסי, ועוד. למידע נוסף על הקשר הגנטי…
אפשר להגיד ביושר שיש הרבה רמזים והשערות בנוגע לגורמים למחלה, אך ההסבר המלא אינו ידוע עדיין. במילים פשוטות – לא ידוע מהו המנגנון שמעורר (ה"טריגר") את התפרצות המחלה. זו גם הסיבה מדוע אי אפשר למנוע את המחלה.
כאמור, לחץ נפשי הוא אחת הסיבות האפשריות להתפרצות של אלופציה אראטה. במחקר הרפואי נמצא שגורמי לחץ, ובפרט לחץ מתמשך, קשורים להתהוות של מחלות אוטואימוניות. בדומה ליתר הסיבות, גם בנוגע ללחץ נפשי קשה לקבוע מה בדיוק המשקל שלו כגורם להתפרצות מחלות אוטואימוניות באופן כללי, ולהתפרצות של אלופציה אראטה באופן ספציפי. למידע נוסף ההשפעות הרגשיות…
בסופו של דבר, אי אפשר לקבוע בוודאות מדוע אדם מסוים חלה באלופציה אראטה.
ברוב המקרים החולה לא יחוש דבר ויבחין בקרחת באיחור. לפעמים, בן משפחה או הספר הם אלה שיבחינו ראשונים בקרחת באופן מקרי.
לעיתים רחוקות מתלווה לנשירה תחושת גירוד או עקצוץ (מלווה בצבע עור מעט אדמומי באזור הקרחת – נדיר), ולעיתים נדירות עוד יותר תחושה של שריפה או כאב. כאמור, ברוב המקרים הקרחת היא באזור מתוחם וקטן בראש (בקרקפת). אך המחלה יכולה לתקוף כל אזור עם שיער בגוף, כאשר הזקן והגבות מעורבים לעיתים קרובות יותר משאר המקומות. קרחת מלאה בכל הקרקפת (אלופציה טוטליס) או של כל הגוף (אלופציה אוניברסליס) היא נדירה.
בחלק מהמקרים, המחלה "פוסחת" על שיער לבן, וגורמת לנשירה רק של שיער עם צבע (פיגמנט). תופעה זו עומדת מאחורי הביטוי "שערו הלבין בן לילה", כאשר יש נשירה מהירה של השערות בעלות הפיגמנט בלבד, המותירות רק שערות לבנות על גבי העור.
כדי לאבחן את המחלה יש לפנות לרופא עור.
האבחנה מתבצעת על ידי רופא עור במרפאה על ידי הסתכלות. בחלק הארי של המקרים אין כל צורך בבדיקות מיוחדות. יתכן כי הרופא ישתמש בזכוכית מגדלת מיוחדת הקרויה דרמוסקופ, המאפשרת בחינה מדוקדקת יותר של זקיקי השערה לצורך אישוש האבחנה. במקרים בהם יש ספק לגבי האבחנה, יתכן ותילקח דגימה קטנה של עור בניתוח זעיר בהרדמה מקומית לצורך בדיקה היסטופתולוגית (ביופסיה עורית). יתכן גם שיילקח משטח מעור הקרקפת לצורך בדיקה מיקרוסקופית ותרבית לפטריות כאשר יש חשש לזיהום פטרייתי באזור.
בדיקות דם אינן נדרשות בדרך כלל לאבחון של אלופציה. אם יש חשד למחלות אחרות, יתכן ותילקחנה בדיקות דם כדי להשלים את הבירור הרפואי.
לצערנו אין לדעת.
התפתחות המחלה שונה מאוד מאוד מחולה לחולה. הרוב המכריע מחלימים תוך שנה, ויש גם מקרים של חולים שהחלימו אחרי שנים. ידוע גם שהמחלה יכולה לחזור אצל מי שהחלים. יש חולים שמצבם מתייצב ברמה מסוימת. אצל אחרים המחלה מתפתחת לרמה של אלופציה טוטליס או אוניברסליס.
גם הקצב מאוד מאוד משתנה. יש מקרים שהמחלה מתקדמת לאט, ומידי פעם נוספים מוקדים. במקרים קיצוניים ההתקרחות מאוד מהירה, ברמה של שבועות בודדים ואפילו פחות מכך.
מהלך קשה יותר של המחלה ניתן לראות לעיתים בחולים שיש להם מעורבות של אזור הקרקפת האחורית, בהופעה של המחלה בגיל צעיר, או כאשר ישנם גם שינויים בציפורניים ובחולים שסובלים בנוסף מאטופיק דרמטיטיס ("אסטמה של העור").
אי הודאות היא אם כן אחד הקשיים הגדולים שאלופציה מערימה.
ממש לא!
כן, לשיער ולציפורניים יש מבנה דומה. אצל כ-10%-15% מחולי אלופציה אראטה המחלה מתבטאת גם בציפורניים, בתופעות כמו שקערוריות קטנות על גבי הציפורן, פסים או סדקים. במקרים נדירים יותר יש פגיעה קשה יותר בציפורן. הטיפול במקרים של פגיעה ממשית בציפורן הוא הגנה עליה בג'ל מחזק ציפורניים. בשוק יש מגוון תכשירי הגנה לציפורניים כגון "מחזק ציפורנים" של חברת "תפוח". בטיפול טבעי נהוג לקחת ויטמינים לחיזוק הציפורניים.
להיריון וללידה יש השפעות רבות על גוף האישה, ועל הצמיחה והנשירה של השיער אצל כל אישה. בנוסף להיריון וללידה יש גם השפעות על המחלה עצמה. למרות שההשפעות של ההיריון והלידה על האלופציה קיימות אין לדעת איך הם ישפיעו על אישה מסוימת.
לקריאה של מאמר על אלופציה והריון …
לא לפי הידוע כיום. יש הוראות מיוחדות לחולים המטופלים בתרופות המדכאות את מערכת החיסון.
בכיוון ההפוך – האם קורונה יכולה לגרום להתפרצות של אלופציה אראטה? יש רמזים לכך אך הנתונים אינם מובהקים עדיין. והאם חיסון נגד קורונה יכול לגרום להתפרצות המחלה? גם על כך אין נתונים מחקריים מובהקים.
איך מתמודדים עם אלופציה אראטה?
אלופציה אראטה היא מחלה שאינה משפיעה על בריאות החולה מבחינה פיסית. לחולים יש תוחלת חיים רגילה, והם יכולים לחיות חיים מלאים ושלמים עם מחלתם. לא ידוע היום על אף טיפול שיכול לרפא את המחלה לחלוטין, או למנוע אותה. במצבים קלים של נשירה ייתכן שהטיפול הטוב ביותר הוא דווקא לא לטפל, ולעקוב בלבד אחר נשירת השיער. נזכיר שוב שיש אחוז גבוה של צמיחה של שיער ללא כל טיפול, בפרט באירוע ראשון של המחלה.
יחד עם זאת, ההתקרחות משפיעה מאוד על המצב הרגשי והנפשי של החולה וגם על בני משפחתו. לכן, חשוב להכיר את כל האפשרויות להתמודדות עם המחלה. כל אחד ימצא את השילוב המתאים לו מבין האפשרויות הבאות.
חשוב גם לדעת שהתגובה של הגוף לטיפולים היא איטית – ממספר שבועות עד מספר חודשים, ועד שנה. לכן, יש להתאזר בסבלנות (עד כמה שזה קשה) ולהתמיד בטיפול.
האפשרויות להתמודדות עם אלופציה אראטה:
כדאי לזכור שהתקרחות היא תופעה נפוצה מאוד, בעיקר אצל גברים. רבים מנסים לעכב או למנוע את ההתקרחות וניתן למצוא בשוק מגוון גדול של תכשירים "נגד" התקרחות. היעילות של התכשירים והשיטות האלו נתונה בספק ולא כאן המקום לדון בכך. זאת ועוד, אלופציה אראטה היא מחלה ייחודית עם מאפיינים משלה, ולכן – אין להניח שתכשירים נגד התקרחות רגילה יעילים כטיפול לאלופציה אראטה.
רופא או כל מטפל אחר עשוי להעניק לחולה ולסביבתו תקווה ותמיכה ברגעי מצוקה. זה כשלעצמו יכול להוות גורם חיובי ולסייע להתמודדות ולהתאוששות מאלופציה אראטה. לכן שיקול חשוב בבחירת הטיפול הוא אמינות ואישיות הרופא או המטפל. האם יש לו יכולת להעניק תמיכה חיובית? האם הוא הוגן והגון עם המטופל ביחס לסיכויי ההחלמה והשפעת הטיפול?
הרפואה המערבית (הקונבנציונאלית) משתמשת בתרופות ובטיפולים שידועים ממחלות אחרות או מכאלה שידועים כמועילים לטיפול בנשירת שיער. ההחלטה לגבי הטיפול תלויה במשתנים שונים כמו דרגת הנשירה, משך המחלה, גיל ומין המטופל וטיפולים קודמים שניתנו. אין טיפול אחיד הניתן לכל המטופלים. הטיפול תלוי בגישה הטיפולית ובניסיון של הרופא.
התרופות הן ברובן מקבוצת הסטרואידים או תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, וצורת המתן נעה בטווח שבין משחות מקומיות ועד כדורים וזריקות. ההשפעה של הטיפולים חולפת לעיתים אחרי הפסקת הטיפול.
יש מגוון רחב מאוד של טיפולים אלטרנטיביים וטבעיים, וחלקם מיושם גם בחולי אלופציה אראטה. היעילות של טיפולים טבעיים או אלטרנטיביים שנויה במחלוקת באופן כללי. טיפולים אלה לא הוכחו כיעילים באלופציה אראטה מבחינה מדעית, אך יש המאמינים בהם, כל אחד מסיבותיו.
חחולי אלופציה אראטה הסובלים מקרחות בראש או מנשירה של הגבות או הריסים יכולים להסתיר את איבוד השיער באמצעים שונים. אמצעים אלה כוללים פאות, ריסים וגבות מלאכותיים, תוספות שיער, איפור קבוע וקעקועים.
יש מחלוקת האם לחץ הוא הסיבה להתפרצות של אלופציה אראטה. אין מחלוקת, גם בספרות המקצועית הרפואית, על כך שלמחלה יש השפעה מיידית על ההרגשה של החולים, ושהיא עלולה לגרום לקשיים נפשיים. בחלק מהחולים הפגיעה יכולה להיות קשה והם עלולים לפתח תחושות דיכאון או חרדה, עד כדי פגיעה בלימודים או בתפקוד בעבודה או בחיי החברה.
לכן, החזית המרכזית של ההתמודדות עם המחלה היא החזית הרגשית-נפשית-חברתית, הן ברמה האישית של החולה והן במעגלים הקרובים (משפחה וחברים) והמעגלים החברתיים הרחבים (קהילה, עבודה, בית-ספר). להתמודדות עם היבטים אלה יש השפעה קריטית על איכות החיים של החולים ובעקיפין על סיכויי ההחלמה.
ולסיכום…
אלופציה אראטה היא מחלה מתעתעת. היא שכיחה ולא מוכרת. ההתפתחות שלה לגמרי לא צפויה ואי אפשר לדעת מה ילד יום. היא לא מסוכנת לבריאות הפיסית, אבל עלולה לגרום לפגיעה קשה בתפקוד הרגיל – האישי, הבין-אישי, החברתי, הלימודי והתעסוקתי.
האלופציה מגיעה בהפתעה וגורמת להלם. לאט, לאט לומדים להבין במה מדובר ומוצאים את הדרכים להתמודד איתה. הניסיון שלנו מוכיח שניתן לחיות עם אלופציה ללא כל עכבות ומגבלות. יתר על כן, ככל שחוזרים למסלול חיים רגיל, כך עולה הסיכוי להחלמה מהמחלה. וגם אם לא, אתם מאפשרים לעצמכם חיים מלאים ושמחים. כולנו הולכים בראש מורם!
