אלופציה אראטה בילדים

ההתמודדות היא בשלושה רבדים: להכיר את המחלה והשפעתה, לקבל את המחלה ולבנות כלים להתמודדות ותמיכה.

להכיר את המחלה:

לקרוא, לשאול ולקבל תשובות עדכניות ומהימנות על המחלה. לברר ולבחור בשיקול דעת ובמודעות מלאה את סוגי הטיפולים המתאימים לחולה. להחליט כמה אנרגיה מושקעת בניסיון להצמיח מחדש את השיער שאבד. באתר זה תוכלו למצוא מידע רב ומגוון דעות וגישות בנושא.

לקבל את המחלה:

• נכון, לבנכם\בתכם אין עכשיו שיער מושלם. אבל חשוב לזכור שהשיערהוא רק מרכיב אחד בזהות העשירה והמורכבת של כל ילד וילדה. ילדים נשארים מוכשרים, חמודים, אהובים ויפים (כן, בהחלט) גם אם אין להם שיער מושלם.
• חשוב להבין שהילד קולט מההורים את ההתייחסות למחלה והם אלה שמכתיבים לו את הדרך. זה נכון יותר ככל שהגיל קטן יותר. לכן גישה חיובית היא מפתח חשוב מאוד להתמודדות עם ההשפעות הרגשיות של אלופציה אראטה.
• בה בעת, יש להשאיר מקום לביטוי העצמי של הילד. להכיל את המצוקות שלו. לשמוע ולכבד את עמדתו ואיך הוא רוצה להתמודד עם המחלה והשלכותיה. לא פעם ההורים נוכחים לדעת שלילד יש חוסן נפשי רב מכפי שיכלו לשער. הם מופתעים לראות שהוא מתמודד עם ההיבטים הרגשיים של המחלה בגבורה, ובפחות קשיים מהם.

כלים להתמודדות ותמיכה עם ילד\ה עם אלופציה:

• ההורים הם הקו הראשון לתמיכה בילד. תפקידם לעטוף את הילד באהבה (כרגיל), לחזק אותו ולשדר לו שאין באיבוד השיער כדי להשפיע על אישיותו ועל יכולותיו. ובנוסף חשוב שההורים יצרו סביבה תומכת שבה הילד ירגיש מוגן ובטוח, הן בבית והן מחוצה לו.
• בית הספר (או הגן) מהווה את סביבת החיים של הילד מחוץ לבית, והוא גם בדרך כלל המקור של החברים הקרובים. מומלץ לחשוף את המחלה בפני הכיתה כדי להפיג חששות ולהזים שמועות. החשיפה מונעת את הפיכת המחלה לפיל שבחדר שלא מדברים עליו. בשלב ראשון כדאי לשוחח על המחלה עם המורה או דמות מחנכת אחרת. להסביר את המשמעויות של המחלה – היא לא מדבקת, אין לה השפעה על היכולות הפיזיות וכו'. המורה היא חיל החלוץ בבית הספר ותפקידה לתמוך בילד בהתמודדות עם המחלה ברמה האישית ובהשתלבות שלו בכיתה. יחד איתה אפשר להחליט מתי ואיך להציג את הנושא בפני הכיתה. לרשותכם דוגמה למצגת לבית ספר (להורדה) שאפשר להציג בשיתוף של הילד לפי רצונו. בנוסף לא לשכוח את הורי הילדים בכיתה (או בגן).
• פעילויות אחרות כמו תחביבים, בילויים, חוגים וכד'. חשוב לשמר ולעודד כל פעילות שבה הילד נהנה, מצליח, ומרגיש טוב עם עצמו. פעילויות כאלה עוזרות להחזיר את הבטחון העצמי, ומורידות לחצים בין אם הם נובעים מהמחלה ובין אם לא. כמו בבית הספר גם כאן יש להעזר במדריך ולחשוף את המחלה בדומה למה שנעשה בכיתה.
• גיוס המשפחה הקרובה – יש לה תפקיד מכריע בתמיכה בילד והיא צריכה להתגייס לתמיכה רגשית בו. תפקידה של כל המשפחה הוא להראות שהמחלה לא שינתה את היחס לחולה; לאהוב, לחבק ולעודד את הילד\ה בזמני מצוקה.
• ליווי וטיפול של אנשי מקצוע – פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, מטפלים אלטרנטיביים. לאנשי מקצוע יש כילים לסייע בהתמודדות עם פגיעה בביטחון העצמי, בתופעות של התרחקות מן החברה,  הסתגרות, חרדה או דכאון. טיפול בצורותיו השונות – אישי, משפחתי או קבוצתי – יכול לספק משענת בשעות קשות. הוא יכול להקל על ההתמודדות ולהוביל את החולה חזרה לזקיפות קומה ויכולת תפקוד נפשית מלאה.

• • כל קופות החולים מספקות טיפול ותמיכה נפשית כולל טיפול פסיכולוגי במסגרת סל הבריאות.
  • קופות החולים מוסיפות טיפולים רגשיים לילדים ונוער בביטוחים המשלימים. דוגמאות לטיפולים כאלה: רכיבה טיפולית, טיפולים בהבעה ויצירה, טיפול באמצעות בעלי חיים, ספורט טיפולי וכו'. סוגי הטיפולים והתנאים משתנים מקופה לקופה. מידע נוסף נמצא באתרים של קופות החולים: מכבי, כללית, מאוחדת, ולאומית.
  • עמותת בראש מורם מציעה תוכנית ליווי הורים על-ידי מדריכים מקצועיים במחיר שווה לכל נפש. לפרטים ולהצטרפות ….

• להסתייע בחולי אלופציה אראטה ובבני משפחתם. אתם לא לבד – עמותת בראש מורם עומדת לצידכם ולרשותכם:
  • קראו באתר סיפורי התמודדות מרגשים ומעצימים.
  • מוזמנים להתקשר ורשימה של אנשי קשר שליבם פתוח אליכם.
  • מוזמנים להצטרף לקבוצות הסגורות שלנו ברשתות החברתיות.
• לפתח תשובה קצרה ותמציתית למבטים ולפניות של הסובבים. במידת הצורך להתאים את התשובה לרמה של הילד. אפילו לשנן מול הראי, ולצייד את כל בני המשפחה. למשל "כן, אני קרח. זו מחלה שנקראת אלופציה. היא לא מזיקה לי. אני בריא לחלוטין ויכול לעשות הכל".