מילים: בן שדה, לחן ושירה: AI
את השיר הזה כתבתי בעיקר כדי לשתף את הסיפור האישי שלי בהתמודדות עם מחלת ה"אלופציה" מגיל צעיר ולהעביר מסר חשוב לכל מי שעובר משהו בחיים.
בית 1:
זה סיפור על ילד
שברגע אחד
חייו השתנו
whether he like it or not
הוא נזכר בימים הקשים בחטיבה
שהרגיש שהוא צריך להסתיר מהסביבה
הוא חבש כובע על הראש מתוך חשיבה
שאף אחד לא ישים לב לנשירה
מגיל קטן הוא שם לב למבטים
כשמסתכלים עליו ומנסים להבין
"מה יש לו?"
"האם זה סרטן?"
"או שסתם אין לו שיער?"
הוא התחיל להבין יותר את ההתנהגות של הסביבה
מה שחידד אותו להיות יותר רגיש ומודע
הוא ניסה לחזק את כל מי שהרגיש חלש
הוא לא superman זה ברור מאליו
אבל בגלל שהזדהה הוא הבין את המצוקה
עם האנרגיות ששידר והקסם האישי
הוא מצא את עצמו מוקף בחברים אמיתיים
פזמון x2:
להיות יפה משמעו
להיות אתה עצמך
קבל כל דבר שיש בך
אתה הוא אתה
וזוהי ההתחלה וזהו גם הסוף
ללא התנצלויות וללא חרטות
בית 2:
הוא התחיל לשנות את ראיית העולם
והתחיל להסתכל על חצי הכוס המלאה
"אין יום שיער רע"
"מי בכלל זוכר איך נראית מספרה??"
פחות דאגה, אפשר להוריד מהרשימה
אז בשורה תחתונה, המסקנה היא ברורה
לכל אחד יש את הדרך שלו
שהוא מחבק עם הזמן
אתה זה שאחראי על גורלך
רק לך יש את הבחירה
לעשות את אשר על ליבך
תהיה כנה עם עצמך
תציב לעצמך מראה
תעשה טעויות ותלמד
איך להתקדם לעבר המטרה
פזמון x2:
להיות יפה משמעו
להיות אתה עצמך
קבל כל דבר שיש בך
אתה הוא אתה
וזוהי ההתחלה וזהו גם הסוף
ללא התנצלויות וללא חרטות

