את היום שבו יהונתן ניגש אליי ושאל אותי מה יש לו בראש, לא אשכח לעולם. זה קרה בערב ראש השנה, רגע לפני תחילתה של שנה חדשה ותקוות חדשות, כשהתגלתה קרחת ראשונה בראשו של יהונתן, קרחת ששינתה לכולנו את החיים. ברגע הראשון חשבתי שאולי הוא קיבל מכה באחת ההפסקות בבית הספר או בעקבות משחק עם ילדים מהכיתה, אבל כשהעברתי את ידי על ראשו ללטף אותו, היד שלי התמלאה בשערות. לחוצה ומבוהלת מיהרתי לחדרו של יהונתן, לבדוק אם גם על הכרית שלו יש שיערות. הכרית אומנם הייתה נקייה, אבל הנשירה המאסיבית של שיער ראשו לא פסקה ואפשר היה לראות שערות בכל מקום בבית. השיא היה בזמן ארוחת החג, אז ראינו את השערות שלו מפוזרות בצלחת האוכל.
לכתבה המלאה בויינט…