טיפולים רפואיים לאלופציה אראטה
הרפואה המערבית (הקונבנציונאלית) ואלופסיה אראטה
קיימות מספר אפשרויות לטפל במחלה, אך אף טיפול אינו יכול למנוע את התפרצות המחלה, או לרפא אותה לחלוטין. 
במעורבות קלה של נשירה יתכן והטיפול הטוב ביותר הוא דווקא לא לטפל, ולעקוב בלבד אחר נשירת השיער, בהתחשב באחוז הגבוה של צמיחה ספונטנית של שיער במחלה זו. צמיחה ספונטנית משמעותה צמיחה ללא כל טיפול.
ההחלטה לגבי הטיפול תלויה במשתנים שונים כמו דרגת הנשירה, משך המחלה, גיל ומין המטופל וטיפולים קודמים שניתנו. למרות שהוצעו פרוטוקולים שונים לטיפול במחלה, אין טיפול אחיד הניתן לכל המטופלים ויש בגישה הטיפולית מידה של אומנות התלויה גם בניסיונו של הרופא.
התרופות הן ברובן מקבוצת הסטרואידים או תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, וצורת המתן נעה בטווח שבין משחות מקומיות ועד כדורים וזריקות. ההשפעה של הטיפולים לעיתים חולפת אחרי הפסקת הטיפול.
חשוב לדעת שהתגובה של הגוף לטיפולים היא איטית – ממספר שבועות עד מספר חודשים, ועד שנה. לכן, יש להתאזר בסבלנות (עד כמה שזה קשה) ולהתמיד בטיפול.
המידע באתר, כולל בדף זה, נועד לספק מידע לציבור. הוא אינו מהווה המלצה לטיפול, ואינו תחליף לאבחנה ויעוץ אישי של רופא עור מומחה.
מהם הטיפולים הרפואיים לאלופציה אראטה?
טיפולים מקומיים על בסיס משחות או קרמים המכילים סטרואידים נמצאים בשימוש נרחב באלופסיה אראטה, וזאת משום שקל להשתמש בהם בשימוש ביתי. עם זאת, מידת היעילות של טיפולים אלה לאורך זמן אינה ברורה לחלוטין. מריחה ממושכת לאורך זמן עלולה (לעיתים רחוקות) לגרום להדקקות של העור באזור המריחה.
טיפול זה נחשב כיום כקו ראשון לטיפול במחלה במבוגרים עם מחלה קלה יחסית, ונמצא בשימוש רחב לטיפול באלופסיה אראטה. טיפול זה יעיל ביותר בהצמחת שיער, אם כי יתכן ויהיה צורך לחזור על הטיפול מספר פעמים על מנת להשיג צמיחה מלאה של השיער. הטיפול כולל מספר זריקות תת-עוריות של כמות קטנה של סטרואידים רק לאיזור חסר השיער. הטיפול נחשב בטוח ביותר, ומלווה בתחושת כאב קלה מאוד באזור ההזרקה. הטיפול אינו מומלץ בדרך כלל לאלופסיה אראטה המערבת אזורים נרחבים או לילדים. יש להקפיד להזריק ריכוז נמוך של התרופה על מנת להימנע מאטרופיה עורית ("שקעים").
מינוקסידיל כתרחיץ או כקצף נמצא בשימוש מספר רב של שנים לטיפול בהקרחה, הן גברית והן נשית, למרות שהמנגנון לא ברור. בחלק מחולי אלופסיה אראטה הטיפול נמצא יעיל, בעיקר בשילוב עם טיפולים אחרים, כגון טיפולים סטרואידלים מקומיים. בדרך כלל משתמשים במינוקסידיל פעם-פעמיים ביום, על האזור המעורב בלבד. תופעות לוואי בטיפול זה הינן נדירות, ויכולות לכלול דלקת מקומית קלה באזור בו משתמשים בתרופה, או לעיתים רחוקות צמיחה של שערות באיזורים אחרים מלבד האיזור בו שמים את התרופה.
עירור של תגובה דלקתית מתאימה באיזור חסר השיער יכול דווקא לגרום לצמיחה מחודשת של שיער באזור ההקרחה. ניתן להשתמש באנתרלין באופן היוצר תגובה דלקתית מתונה באזור המריחה, ובכך מביא לעיתים לצמיחה מחודשת של שיער. את קרם האנתרלין (מוכר בארץ כ-דיטרוקרם) נהוג להשאיר על האיזור חסר השיער לזמן קצר, ובהדרגה לעלות את משך הזמן בו החומר נמצא במגע עם העור. מגע ממושך עם החומר עלול לגרום לדלקת קשה יותר של העור, הגדלה של בלוטות לימפה באיזור וזיהום של זקיק השערה. שימוש בחומר גם עלול לגרום להכתמה של העור ושל הביגוד. דלקת קשה ולעיתים יעילה יותר ניתן לגרום ע"י טיפול בתרופות כמו DPCP, אך הדלקת הקשה הנגרמת מגבילה בדרך כלל את השימוש בגישה זו.
ניתן לעשות שימוש בקרינה אולטרה-סגולה כטיפול באלופסיה אראטה. קרינה זו ניתנת באמצעות מכונות מיוחדות, ולעיתים יש ליטול כדור לפני שנחשפים לקרינה (כדור פסורלן). השימוש בקרינה אולטרה-סגולה הינו בעל אחוזי הצלחה קטנים, יכול להיות מלווה בתופעות לוואי, והישנות של ההקרחה לאחר הטיפול נפוצה.
סטרואידים סיסטמיים יכולים להינתן באמצעות כדורים, זריקה תוך-שרירית או במתן תוך-וורידי. ניתן לשקול טיפול בסטרואידים סיסטמיים במקרים המערבים איזורים נרחבים של הקרקפת או הזקן. טיפולים אלה יעילים בדרך כלל בהצמחה של שיער, אך יכולה להיות נשירה מחודשת של שיער בתום הטיפול. טיפולים אלה יכולים להיות מלווים בתופעות לוואי כשהנפוצה שבהן עליה במשקל ולעיתים אקנה, פסי מתח ושינויים במצב הרוח. טיפול תוך ורידי עלול להיות כרוך בתופעות לוואי קשות יותר כמו עליה בלחץ הדם, זיהומים או הפרעת גדילה. תופעות לוואי קשות יותר המוכרות בטיפול בסטרואידים כמו סכרת או אוסטאופורוזיס צפויות בדרך כלל רק במקרים של שימוש ממושך בסטרואידים סיסטמיים, ולא בטיפול מתוחם בזמן של מספר שבועות הניתן באלופסיה אראטה.
ציקלוספורין היא תרופה שבדומה לסטרואידים מדכאת את פעילות מערכת החיסון, ונמצאת בשימוש במושתלי איברים כדי למנוע דחיה של שתל. למרות שישנם מספר דיווחים כי טיפול זה יעיל במקרים של אלופסיה אראטה, אין עדות טובה ליעילות טיפול זה. בהתחשב בתופעות הלוואי של הטיפול בציקלוספורין (פגיעה כלייתית, יתר לחץ דם ודיכוי חיסוני) ובאחוזים הגבוהים של הישנות המחלה בתום הטיפול, ציקלוספורין אינה אפשרות מועדפת לטיפול באלופסיה אראטה.
צמיחה של שיער נצפתה בחלק קטן של חולי אלופסיה אראטה שטופלו במתוטרקסאט, תרופה נוספת המדכאת את מערכת החיסון, אך יעילותה מוטלת בספק. ניתן להשתמש בטיפול זה כטיפול בודד או במקביל לטיפול סטרואידלי סיסטמי. גם בטיפול זה, ישנה הישנות של נשירת השיער בתום הטיפול במרבית המטופלים ועלולות להיות תופעות לוואי משמעותיות (פגיעה בכבד, פגיעה ריאתית, פגיעה בריריות).
תרופות השייכות לקבוצת מעכבי מסלול ה- JAK הינן תרופות חדשות יחסית, והן נמצאות בשימוש לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית או ספחתית. התרופות הללו נמצאות גם בשימוש במסגרת מחקרית באטופיק דרמטיטיס. התרופות ניתנות בכדורים, בדרך כלל פעם או פעמיים ביום. מחקרים הראו שמסלול ה- JAK הנו מרכיב מרכזי בתהליך הדלקתי המעורב באלופסיה אראטה, ולכן תרופות המעכבות מסלול זה צפויות לאפשר טיפול ממוקד יותר מאשר הטיפולים מדכאי החיסון האחרים, שאינם ספציפיים למסלול מסוים.
בשנים האחרונות הצטבר ניסיון רב בעולם לגבי יעילות הטיפולים ממשפחה זו בחולי אלופסיה אראטה, ולמעשה טיפולים אלה נחשבים כקו טיפולי ראשון בחלק מהמקרים. הטיפולים נמצאו יעילים גם בחולים הסובלים מדרגה קשה של המחלה, אם כי יעילות הטיפול יורדת ככל שהמחלה כרונית יותר, וכן הם אינם יעילים בכל המקרים. גם לטיפול זה תתכנה תופעות לוואי, ותוארו זיהומים או שינויים בספירת הדם או בפרופיל השומנים בדם. טיפול זה דורש ניטור מעבדתי ומעקב על ידי רופא המכיר את התרופה ואת השימוש בה. כמו כן, הפסקת השימוש בתרופה עלולה להביא לחזרה של הנשירה, ועל כן הטיפול במעכבי JAK הנו טיפול המשכי.
למרות היעילות של התרופות ממשפחה זו למחלה, הן עדיין אינן מאושרות על ידי משרד הבריאות בארץ או על ידי רשויות התרופות בעולם לטיפול במחלה. בימים אלה מתקיימים מספר מחקרים קליניים בעולם ובארץ, הבוחנים את האפשרות של שימוש בתרופות ממשפחה זו באלופסיה אראטה. יש לקוות כי עם סיום המחקרים, יאושרו גם תרופות מסוג זה על ידי משרד הבריאות לטיפול במחלה ולהכללה בסל התרופות.
ולסיכום…
אלופסיה אראטה היא מחלה שכיחה, שלמרות שאינה מסוכנת לבריאות הפיסית, עלולה לגרום לפגיעה קשה בתפקוד היום-יומי. אין עדיין מידע מספק לגבי הגורמים העומדים בבסיס המחלה או יעילות הטיפולים השונים במחלה. המחקר הרב הקיים היום בנושא לגבי הגורמים הגנטיים והחיסוניים העומדים בבסיס המחלה וניסיונות טיפול חדשים הנובעים בין השאר מהבנה זו מביאים לתקווה עתידית לגבי פתרון שיביא בשורה למטופלי אלופסיה אראטה.
נכתב באוקטובר 2017 ועודכן באוגוסט 2020 ע"י פרופ' יובל רמות ופרופ' אברהם זלוטוגורסקי, ממחלקת עור ומרפאת השיער במרכז הרפואי הדסה, ירושלים.
לשאלות ניתן לפנות אל: [email protected] | למידע נוסף…
